שופטי אליפות הדאנק מסתכלים על דאנק שלוקח בערך שתי שניות וצריכים לקבוע מנצח.
על מה הם מתבססים? על ה-"אוווו…" וה-"האאא…" של הצופים, על עיניהם שזה עתה ראו משהו, ועל מעמדם כ-"מומחים" עלאק.
על פי מה הם קובעים את דרגת הקושי של הדאנק? מה חשוב להם ביותר?
-גובה הניתור?
-האקרובטיקה?
-מקוריות הדאנק?
-השואו?
זוכרים את "ניפוח הנעל" של ההוא מהסלטיקס ששכחתי את שמו? או הדאנק של סבלוס עם כיסוי העיניים (שהיו בו חורים קטנטנים)? איך קובעים את טיב הדאנק שכל מה שהיה (אפילו אם באמת בעיניים עצומות) היה כמה צעדים לסל והתרוממות קלה לדאנק פשוט?
היום היה לי יום חופש בגלל סערת הקרח והחלטתי לתת מבט נוסף בדאנק של אולדיפו כי אני עומד לתת אותו כעבודת מחקר שבועית לסטודנטים שלי שזה עתה סיימו אצלי נושא על "שימושי סינמטוגרפיה במדידות ביומכניות". מדדתי את הדאנק שלו ולא האמנתי לממצא: מדדתי את הדאנק ב-FRAME-BY-FRAME מהניתור ועד הדאנק ולפי מדידתי הוא עשה סיבוב של 545 מעלות בדאנק שלו.
אנשים מתפעלים מדאנקים של 360 מעלות? הוא עשה דאנק של 545, פי 1.5 מה-360.
הוא לא קיבל מספיק קרדיט על הדאנק. אולי היה זה הדאנק הקשה מכולם!
לא 500 ולא 400.
אולדיפו עשה מה שעשה כל אחד שאי פעם עשה דאנק של 360 – "רימה".
בכל אחד מהדאנקים האלה אי פעם, הזווית של הרגליים בהמראה היא הרבה הרבההההה שונה מזווית הגוף העליון והכיוון שממנו מגיע השחקן לכיוון הדאנק.
הסיבוב האמיתי שאולדיפו עושה מבחינת ניתור הוא של בערך 300 מעלות.
אבל כאמור הוא לא שונה בזה מאף דאנקיסט בסיבוב לפניו או אחריו.
אפילו אני בצעירותי הייתי משתמש בטקטיקה הזאת.
לא שאי פעם התקרבתי ל 360, אבל אנשים חשבו שהייתי הרבה יותר קרוב ממה שבאמת הייתי…
ואגב, הילד הפנומן שהולך להשתלט על הליגה עוד 5 שנים בפוסט על הטריידים, חיקה את הדאנק של אולדיפו אתמול.
וגם הוא (כמו כל אחד אחר בהסטוריה – אני אמשיך לנדנד על זה) משתמש בטריק שעבד על מנחם ו"מרמה" עם הרגליים.
https://www.youtube.com/watch?v=VuDxP576glo
הדאנק הזה נירשם רשמית כדאנק של 520 מעלות. זה היה יותר מ-520 מעלות.
לא נרשם ולא נעליים. ככה בחרו לקרוא לו השדרים שתמיד מנסים להחמיא לדאנקים יותר ממשמגיע להם – זה חלק מהתפקיד שלהם, והשם נדבק.
זה לא קשור לאיזו אמת אובייקטיבית או למדידה כלשהיא…
+10
* הילד שהדבקתי קליפ שלו בפוסט על הטריידים*
די בראון מהסלטיקס סידר את הלשוניות של הנעליים לפני ההטבעה
אפילו הגדול מכולם בהטבעה המושלמת שלו.
תעשו pause בהילוך החוזר ברגע שהוא ממש קופץ.
התוצאות עשויות להפתיע חלק מהאנשים…
https://www.youtube.com/watch?v=7QtljAdtwgQ
לא מספר המעלות של הסיבוב הופך את הדאנק הזה למושלם ויפה כל כך.
יש כאן כל כך הרבה מרכיבים שמצטרפים יחד להתעלות של כישרון ויכולת פיזית, שבזכותם וינס קרטר הוא המטביע הכי גדול שהיה.
מהמם. הוא עושה את הווינדמיל עם הסיבוב, ובאמת פחות משנה המעלות, ועושה הכל בכזאת קלילות וטבעיות שנראה שיכל להמשיך לעוד איזה שניים שלושה סיבובים פלוס בין הרגליים.
איזה דאנקר.
דדי, עדיף שתדבר על משכורות וטריידים, דברים שיש לך מעט מושג בהם. אל תיכנס למים עמוקים מדי עבורך. אני אומר זאת בשיא העדינות כדי לא להעליב אותך. החלטתי שאני לא מעליב יותר אף אחד, אפילו לא את רבין שהופיע כאן כבר באיזה 100 שמות הזויים.
חמש…
ארבע..
שלוש…
שתיים…
מנחם, עדיף שתיקח מד זווית ליד אם קשה לך למדוד בעין…
ראיתי הטבעות טובות יותר. גם לפי הרגליים וגם לפי הראש מדובר ב 360 מקסימום. לגבי הרישום של 520 – האמריקאים לא יודעים מה זה צעדים או משיכה אז גם לגבי זה הם לא ממש מקפידים והולכים על השואו יותר ….
אבל אני יודע ובהזדמנות אלמד גם אותך!
אז נכון שאין כאן 720 ובכל זאת אני קורא לו : "שיר למעלות".
https://www.youtube.com/watch?v=Z840KrgBrPc
וואו! מי זה?
אין לי מושג, הפציע, זהר, ונעלם ככוכב שביט עם 15 שניות של תהילה.
או קיי, מצאתי אותו
https://www.youtube.com/watch?v=67Z1SCgT850
וואו איזה דאנק. הקטע פה זה מהירות הסיבוב, נראה כמו סביבון אנושי
בעיה נוספת בדאנקים של אולאדיפו בתחרות ובעיקר בזה שמנחם שם זו האסתטיות בהגשה שלהם.
שימו לב לסוף הדאנק, חצי נפילה באוויר, מנח גוף לא טבעי לדאנק. פשוט לא נראה אסטתי.
כשיושב לך אבי האסטתיות של הדאנקים כשופט כמה מטרים ממך אתה כנראה לא תקבל ציון גבוה על זה.
בדיוק כמו מתעמל שנוחת לו יפה בתרגיל קרקע.
או. עוד מומחה לאסתטיות פתאום הופיע לנו!
תסתכל על הדאנק שנתת לי ותראה איך הוא מסיים אותו ליד הטבעת? אני לא רוצה להגיד משהו מוגזם אבל זה אפילו נראה "חצי פוקס" שהצליח לו בכלל.
אצל זאק לווין יקירך הדאנקים באים בקלות ובליטוש.
ניסיון ראשון, אסתטיות מירבית ופשוט קלות מרגיזה.
לא הייתי מזלזל במישוה כמו ד"ר ג'יי שלא היסס שנייה ונתן פעמיים 50 למי שכן הגיע לו.
מנחם, זו באמת הטבעה גרועה, תציץ בקישור להטבעה ששמתי,
היא תגרום לך לשלוף את כל המחוגות והמד זוויות מהבוידעם.
וסתם שאלה אישית: איזה רבין אתה מתעב יותר ? את
הרבין שעושה לך טרור באתר או את ההוא
שקרא לשכמותך "נפולת של נמושות". סמיילי
לא*, שמע ישראל.
ידש לי חדשות בשבילך,K! בהילוך חוזר ובציפייה יותר פורמלית ואובייקטיבית, הדאנק של אולדיפו היה יותר טוב מהדאנקים של זאק לוויין. ז"א שדפקו אותו כי הוא 'מזרחי'.
מנחם, אישתך לקחה אותך אתמול לFifty Shades of Grey בקולנוע? נרדמת בשממון הזה ונדפק לך המוח??
איך יותר יפה מהדאנקים של לבין? בחיי אלוהים אפילו אמא של אולאדיפו לא ניסתה לצאת להגנתו.
דאנקים בינוניים שהציבו אותו במקום השני רק כי שני המתמודדים האחרים בקושי הצליחו להטביע(במקרה של הייווני הטיפש הוא אפילו לא הצליח להשיג הטבעה בסיבוב הראשון במקום ללכת על משהו קל בניסיון השלישי שהיה נותן לו יותר מ30 נקודות שזה הציון המינימאלי).
אני יותר בקטע של שפים גדולים:
https://www.youtube.com/watch?v=Q8b0XbtpFsA
ל "שוקולד הלבן" מגיע יותר מקישור תמציתי…
אם תמונה אחת שווה אלף מילים, כמה שווה סרטון יוטיוב?
תגיד לי…חמש דקות אני הולך להכין סנדוויצ'ים לילדים ואתה עוד פעם מתחיל להתחכם?
ברגע זה שמטת את כל הרעיון של כתיבת פוסטים באתר…
והמשפט שגוי: "מילה אחת שווה אלף תמונות" – לפחות בעברית
"טריביוט" ביוטיוב לאניו מוריקנה (אהוב ליבנו) שווה יותר מקריאת
הביוגרפיה שלו ?
חס וחלילה.
בדיון אודות אסטטיקה, הוספתי מבט על מה, שלטעמי, אסטטי.
כמו שלפעמים פאנץ' של החמישייה הקאמרית, לא דורש גם קורות חיים.
ובמסגרת חוסר היכולת שלי להמנע מהפרטים הקטנים,
הקרדיט ל"תמונה שווה אלף מילים", שייך לאיוון טורגנייב
(אבות ובנים – 1862)
עוד אנטישמי, שיודע לכתוב.
היה ניהיליסט הרבה לפניי שניטשה התחיל לפקוד את הזונות.
כזה היה, אין גרוע מליברל אנטישמי.
והספר "ז'יד" הוא התסריט לסרטון שועד מתיישבי השומרון הפיצו לאחרונה.
מה הסיכוי שהסרטון שלהם יוקרן בסינמטק ? (יש לי מנוי)
איזה מלך!
יותר מג'יק ממג'יק
מל
מי לימד אותך גאומטריה?!?
האיש עושה 270 מעלות ומטביע אחורה. לא אומר שזה קל, אבל איפה זה ואיפה 545 (בטח התכוונת ל-540 שזה סיבוב וחצי)?!?!
מה זה סיבוב וחצי אם לא 540 מעלות?
רשמת 545, לא 540
מנחם הפעם אני נאלץ להסכים עם עוכרי ישראל.
הוא מתחיל את הניתור עם הגב ומסיים בקושי 360 מעלות כשהוא כבר בירידה טוטאלית ורק עם קצות האצבעות מצליח לדחוק את הכדור.
לא מרשים בכלל.
דווקא בזכות התחרות ראיתי שוב פעם דאנקים של ד"ר ג'יי שהיה מסיים את הדאנק בירידה מטה אחרי שבילה כמה שניות טובות מעל הטבעת. אלו היו דאנקים.
חבל שניק ג'ונסון הארנבת לא השתתף. הוא היה נותן פייט רציני ללווין
תגידו, מה נסגר איתכם ? המורה שלכם לגאומטריה תכננה את
גשר המכביה ? אולדיפו לא משלים אפילו סיבוב ! אולי יש פה 360.
1+
מה הויכוח בכלל…. הם מודדים שם בשיטה האימפריאלית…
545=370 בשיטה המטרית
הם מודדים בשיטה של אלון מזרחי שעשה שינוי של 360 מעלות
+1
++
גיא מותק, אם אתה רוצה לתרום לדיון תביא לנו משהו מעניין על אסתטיקה
לי אין משהו מעניין לומר על אסטטיקה.
אבל ברוך שפינוזה אמר אודות אסטטיקה:
"תשוקה הנובעת משמחה חזקה יותר מזו הנובעת מעצבות."
ואודות דאנקים:
"אם היינו שואלים את האבן העפה האם בחרה לעוף קרוב לוודאי שהייתה משיבה בחיוב."
לא מסכים עם שפינוזה, הרוב המוחלט של יצירות העולם לאורך
ההיסטוריה נבע מעצבות, אפילו הכדורסל הומצא כי היה "משעמם"
ב "פוסט סיזן" , כל הפילוסופיה האקזיסטנציאליסיטית בנויה על
החשיבה הזו.
שפינוזה חי 200 שנה לפני שהפציעה הפילוסופיה האקזיסטנציאליסיטית.
אני חושב שגם הפילוסופייה של שפינוזה עצמו מגיע ממקום של עצבות, לאור העבר שלו, ומלחמתו המתמשכת נגד הממסד הדתי כל ימי חייו.
"חופשי אני קורא לאדם, המודרך אך ורק על ידי תבונתו."
והיצירה, במחצית השנייה של המאה ה-20 ,נבעה בעיקר מסמים ואלכוהול…
כשאתה אומר את זה ככה זה ממש נשמע כמו בעיה
שפינוזה יותר מידי אנליטי (אתיקה), הוא דורש מהאדם דברים
בלתי אפשריים, "אך ורק על ידי תבונתו", אין דבר כזה !
וברגע שיהיה, מושג כמו "אהבה"לא יהיה קיים, כי אין באהבה
שום דבר לוגי.
אפשר לומר שהוא ה דריל מורי של הפילוסופיה.
אני מעדיף לשפוט את שפינוזה בהקשר הרחב של התקופה בה חי. שפינוזה היה מורד אמיתי שהלך נגד הכתבת הדת (הקתולית, הפרוטסטנטית והיהודית), ולמעשה, היה היהודי החילוני הראשון.
אני ללא ספק מסכים שאנחנו לא חיים בשחור ולבן בלבד, וייצור תבוני ללא רגשות יש רק במסע בין כוכבים (we are the borg, resistance is futile)
אבל לדרוש מהאנושות לחשוב, ולא לנהוג רק לפי איך שאלוהים והחברה דורשים,
זו דרישה אמיצה לכל תקופה, על אחת כמה וכמה במאה ה-17.
אם יוסטון זוכים השנה באליפות, זה אומר ששפינוזה צדק?!…
עדיף שניתן לקונפוציוס להכריע
https://www.youtube.com/watch?v=-2gJamguN04
קודם כל האקזיסטנציאליזם חי הרבה לפני
שפינונזה וגם לפניי קירקגור, הקדימו אותם למשל
גילגמש בנדודיו אחר חיי נצח, וקהלת (למעט המשפט האחרון
בספר שללא ספק "הולחם"),הוא גם לא היהודי החילוני הראשון,
הקדים אותו אלישע בן אבויה
("האחר" שקיצץ בנטיעות) ולך תדע מי הקדים אותו.
אך קטונתי מלהוריד מתרומתו של שפינוזה לפילוסופיה
שהתבטאה לפי דעתי יותר מכל בגישה אחרת, רציונלית
עד כדי פנאטיות לחיים.
יוסטון ומורי לא יזכו באליפות, בפלייאוף עננים כבדים מכסים את
קשת ה3 ואין לו אופציות חלופיות, אגב אני מאוד בעד אנליטיקס
אך לא מובן לי למה על כל זה מופקד מקהייל, למה לא ללכת עד
הסוף ולהביא גאון גאומטרי, שבאמת מבין בזוויות ויודע לכל הפחות
מה זו הטבעה של 360…
והאם העובדה שמורי לא זכה עד עכשיו באליפות מוכיחה ששפינוזה
טעה ? לא.
בכל מקרה, כמו מונטי פייתון,
אף פעם לא הבנתי למה בקנבאואר פותח ב11 של גרמניה…
חילוני לא כופר ביהדותו, הוא פשוט לא נותן לאחרים להגדיר לו את אלוהיו.
(הבדל מהותי בין אלישע בן אבויה לבין שפינוזה)
ממליץ בחום לקרוא את "גילגמש המלך" של רוברט סילברברג.
(בארץ, סילברברג ידוע יותר על תרומתו למדע הבידיוני, אבל אוצר ספרי ההיסטוריה שכתב הוא יוצא דופן)
פה אנחנו כבר נכנסים לפרשנויות:
מה זה חילוני ?
נתן או לא נתן שיגדירו לו ?
לא ברורה לי הקביעה "חילוני לא כופר ביהדותו", וגם הקביעה
"הוא פשוט לא נותן…"
תודה על ההמלצה, ננסה בהזדמנות.
השפה העברית לוקה בחסר בכל הנוגע ליכולת לתאר בן אדם מאמין שאינו דתי. או במילים אחרות – חילוני. Secularism, Agnosticis.
אין למילים הללו תרגום אמיתי לעברית, ובתרבות הישראלית כמעט ואין דיון על מהותן.
(עבור הפוליטיקאים בארצנו הקטנטונת, הפרדת דת ומדינה, זה כמו חומר רדיואקטיבי)
מה שניסיתי לומר הוא שאלישע בן אבויה כפר באמונתו, (מסופר שלפני שנפטר, חזר בתשובה)
להבדיל משפינוזה, שלא כפר בקיומו של אלוהים אחד – הוא נתן פרשנות משלו ליהדות בפרט ולמונוטאיזים בכלל.
או במילים אחרות – לשפינוזה לא הייתה בעייה לאכול צ'יזבורגר, בגלל שהוא לא קיבל את הפרשנות הטוענת שיש איסור שכזה.
לאלישע בן אבויה לא הייתה בעייה לאכול צ'יזבורגר, בגלל שבשלב מסויים הוא שלל את קיומו של אל אחד, ולכן הרעיון של האיסור בטל מיסודו.
זו לא רק בעיה של העברית, זוהי בעיה כללית בפילוסופיה של הלשון
והשפה (שוב ויטגנשטיין).
אגנוסטיקן לא בהכרח מאמין, הוא יותר "לא יודע"
לא מסכים, שפינוזה הפנתאיסט בפירוש כפר ברעיון של אל אחד טראנסצנדנטי מעל הטבע,
ועכשיו שאלה לפילוסופים- אתאיסט יהודי זה סתירה?
תלוי איך מסתכלים על כך : תרבותית, אמונית, גנטית, גיאוגרפית וכ"ו
העניין עם פרשנות הלשון מאוד קריטי
מה אומר אפלטון ?
שוב, הכל שאלה של פרשנות. "הכל אלוהים" שונה מהותית מ-"אין אלוהים". ה"הכל אלוהים" של שפינוזה מבטל לחלוטין את הממסד הדתי, אך לא כופר באמונה עצמה.
אני לא חושב ששפינוזה תפס את עצמו כלא יהודי על אף תפיסותיו בסוגיות הרצון החופשי והחירות.
גיא, למה העובדה ששפינוזה מאמין ב" הכל אלוהים" הופכת אותו
לחילוני הראשון על פניו של בן אבויה שלו "אין אלוהים", ולכן גם
אין לו קיום מצוות, ולכן אין בו קודש, ואם אין בו קודש, אז יש בו חול,
ממנו נובעת הנגזרת, חילוני.
אפלטון היה סותר את עצמו שוב ושוב עד שהיה מתיישב ואומר "אתה יודע מה? תהיה מה שבא לך יא חתיכת קקה".
ככה לפחות אני מדמיין אותו.
כשאתה מתאר אותו ככה אני מדמיין אותו בין כל אספסוף
הרוצחים במערה שלו…
סוקרטס, לא?
פשוט מאוד: מי שלא מאמין בתנך הוא לא יהודי.
יש לנו מג"ד חדש, רוקי, פעם ראשונה שלו, נראה לי קוראים לו
פלג או פלד, אבל בחור טוב, חברמן, יצא לי להיות איתו קצת
במסל"צים.
בדיוק סיימתי אימון סגל בשבוע האחרון, ולא התרשמתי… אבל מה אני מבין, אני חי"רניק
איך אומר סופרמן מהאפסנאות של החמישיה הקאמרית:
"תן לו צ'אנס, הוא עוד גור"
את התשובה נתת כבר לאפלטון:
"תלוי איך מסתכלים על כך : תרבותית, אמונית, גנטית, גיאוגרפית וכ"ו
העניין עם פרשנות הלשון מאוד קריטי".
הפרשנות שלי היא, שאם אלישע בן אבויה הגדיר את עצמו כלא יהודי, אז הוא לא יהודי. ואם שפינוזה הגדיר עצמו כיהודי – אז הוא יהודי.
קיום מצוות, קודש, חול – רק נסיון לקבוע כללים מי כן ומי לא.
לטעמי הכללים לא משנים בכלל, משנה רק האמונה של הפרט.
סביר להניח שיש מי שחלק על הגדרות הקהילות היהודיות ל"מי הוא יהודי" עוד לפני שפינוזה, ולכן עונה על ההגדרתי לחילוני.
הוא יאלץ לסלוח לי על שמסרתי את התואר לברוך…
הלוואי היינו יכולים לשבת על הפלפול הזה באיזו טברנה יוונית,
למה אתה גורם לי לרצות לנפץ כמה צלחות. סמיילי
את התשובה שעניתי לאפלטון עניתי לשאלה של… אפלטון
70 פנים לתורה, זה נכון, אך יש עיקר אחד שהוא
לא נתון למחלוקת:
"שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד" והוא מעל הטבע, אין שום
דבר בטבע בעל תודעה שיכול למסור לך את "תורת סיני",
לא עץ , לא אבן לא גלקסיה ולא חייזרים (אלא אם כן…)
ברגע שאתה מערער על העיקר הזה, היהדות כבר לא יהדות אמונית
אלא יותר אינדיאנית (שהם סבבה ואחלה)
איך אפשר להאמין שמישהו מסר לך כתורה מסיני כשאין שום דבר
בטבע שיכול היה למסור לך אותה?, משמע כפירה !
אבל עזוב, רוצה הוכחה שאין אלוהים ?
עכשיו גיליתי שדחו את הגמר גביע בין הפועל ירושלים
למכבי תל אביב בכדורסל ליום ראשון,
נדפק לי הדייט עם הנסיכה הירושלמית שלי למה
אני ביום ראשון בצאלים לשבוע אימון טנקים גדודיי
אחרי שזימברו אותנו עם צוק איתן, יותר הוכחה מזה ?
וואלה אני מסוגל מרוב עצבים באמצע האימון
לדפוק חץ 12 בכינון ישיר בתוך
הארנה על כל יושביה ביציעים הצהובים כחולים.
לעיתים תכופות המרשתת מלאה שירשורים אינסופיים של התנצחויות.
הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון,
היה תענוג להעביר את חציו הראשון של היום בדיון ענייני
(אם כי כבר מזמן לא קשור להופס…)
שהפך בוקר שגרתי של פוטושופ לקצת יותר מעניין ונחמד.
תודה.
תנחומי הכנים,
אני זוכר שצו מילואים מנע ממני לראות את ניל יאנג ב-95.
כבר היה לי כרטיס להופעה שלו ושל פרל ג'ם בבריכת הסולטאן,
במקום ניל יאנג זכיתי לחודש של כיף בהר עיבל…
תודה, ההודעה נמסרה למשפחות.
היה תענוג, נתראה בפוסט אופטימי יותר.
דיון מעניין! חבל שרק עכשיו הגעתי. בעיקר מעניינת ההשתקפות של המושגים בשפה, ובאמת נזרקו מלא מושגים לאוויר ההופס: חילון, סקולריזם, אפיקורוס, אתאיסט, אגנוסטי ואפשר גם להוסיף מינוּת וכפירה… גודש של הַמְשׂגה שרק מסבך את המרקם הסבוך גם ככה. צודק, כהרגלו, גיא שמצביע על המתח הייחודי שקיים בעברית, לשון הקודש, כשהיא ממשיגה אי-קדושה. צריך להבחין בין מושגים שבאים מתוך הדת: חילון (הרי חול היא קטגוריה דתית!) ואפיקורוס, שזהו מושג שבו מתארת הדת את הכופר, לעומת אתאיסט, המושג שבו מתאר הכופר את עצמו. המושגים אתאיסט ואגנוסטי מכילים בתוכם יסוד של שלילה וכמו מאששים את ביקורת החילון שגורסת שהמרחב הסקולרי מגדיר את עצמו רק ביחס לדת, כלומר הוא לא חופשי כ"כ כמו שהוא חושב.
צריך גם להבהיר את ההיררכיה בין האגנוסטי לאתאיסט: האתאיסט מפגין דעה אמיצה, שוללת (אך, כאמור, לא חופשית), ואילו האגנוסטי יושב על הגדר, הוא "לא יודע", או שהוא כופר באפשרות "לדעת". עמדה פחות אמיצה, לדעתי.
ומה עם שפינוזה – וניטשה! איך הוא לא הוזכר? – לפי דעתי הגדרתם כחילוני בעייתית. שפינוזה לא כופר באלוהות, אדרבה, הוא מזהה אותה בכול. אם זה היה תלוי ברבנים, שהחרימו אותו, אז שפינוזה היה מוגדר כאפיקורוס, כופר בעיקר, אבל מסופקני אם הוא היה מגדיר את עצמו כחילוני או אתאיסט.
אצל ניטשה זה עוד יותר מורכב. הבחור פיתח יחסים אדיפליים עם האלוהים, הוא ביקש להרוג אותו, לא? הוא ראה בעצמו מן בן אלוהים, גלגול של ישו. תסלחו לי אם עשיתי סלט, אבל זה רק כדי להבהיר נקודה: ניטשה לא היה מגדיר את עצמו כחילוני. העולם שלו מלא אלים. וכך גם העולם של אפיקורוס, ההוא מיוון, רק שאצלו האלים אדישים ולא מתעניינים בבני אדם ובסיבובים באוויר של אולדיפו (בערך 340, אם תשאלו אותי).
טוב בואו נסגור את הדיון הזה בכך שאפלטון היה אגנוסטי, ניטשה אתאיסט ושפינוזה חילוני.
זה הבעיה עם פילוסופים ומדענים, מדברים שעות, מסתובבים סביב הזנב של עצמם ואז משאירים את המאמינים לריב אחד עם השני מי צודק.
עדיין פה, כמה נק' :
1."לא יודע" זו העמדה הכי אמיצה שיש, תראה כמה מלל אנחנו שופכים
במקום פשוט להודות שאנחנו "לא יודעים", האגו לא מאפשר לנו.
אם יש משהו שחסר בכל הדתות הכתות והפילוסופיות זה "לא יודע",
תמיד יש להם תשובה להכול.
2.ניטשה היה מתוסבך ברעיונות שלו שבכלל לא היו מקוריים, את
רעיון מות האלוהים הוא שאל נדמה לי מהמשורר היינריך היינה.
מכנים את ניטשה פילוסוף – משורר, אך האמת שהוא יותר היה
"קופירייטר", לא היה חשוב לו כל כך אם ברעיונות שלו היה
מן האמת אלא, יותר איך הם נשמעים כסלוגנים קליטים.
עאלק נביא הניהיליזם, אלמלא הזונות הוא היה מת בתול,
שבור לב מאהבה אחת ובודדה, הכי ההפך מ "על אדם".
בקיצור הוא לא חי את הפילוסופיה שלו בניגוד לשפינוזה.
רק עכשיו קראתי את ההתכתבות של גיא, הבן השחור וסתם אחד. מעניין. דווקא אצל המדענים בדרך כלל אין דיונים כאלה, הם מעדיפים לחשב משהו מאשר לדבר עליו.
מעניין כיצד ההרגשה שלי על "יהודי" השתנתה עם השנים. ככל שאני מתקרב יותר לסוף אני מרגיש יותר "יהודי", WHATEVER IT MEANS. אני גם מאמין יותר שיש אלוהים – WHATEVER IT MEANS. הרי משהו היה צריך להתחיל את הכל. אבל גם את 'המישהו' משהו אחר צריך היה לברוא.
אז אני מעדיף לקחת את הזקנה הערב לסטייק טוב, ולחשוב רק על הלייקרס המסכנים במקום על מהות היקום.
מנחם, אתה יהודי יקר, ואתה בכלל לא מתקרב לסוף, להפך,
אתה עוד תקבור את כולנו ואת שמעון פרס…
חחח… בן שחור – נראה לי שאתה בגדוד 363
אתה מ 363 ?
מהחרמ"ש
והרבה מהיצירות הקלאסיות (במוסיקה וכתיבה) נעשו במצב של שכרות!
ולבקשתו של דובי, מצאתי משהו מעניין על אסתטיקה
(צעד וחצי אמיתי!)
https://www.youtube.com/watch?v=iV2ViNJFZC8
המשרד להליכות מטופשות…??
למען השם ישתבח בנאדם… יכולת להתאמץ יותר
חשבתי במקור להביא כדוגמא לאסתטיקה וספורט את
"בוגי ווגי של נצחון" של מונדריאן, אבל בחרתי ללכת על קלסיקה.
ההשראה לציור של מונדריאן:
https://www.youtube.com/watch?v=fWDfxgngrNc
גם אם זאת קלאסיקה, מה הקשר?
גו'ן קליז הקומדיה הפיזית באה באותה קלות שלוינס קארטר קל להטביע, וגם באותה רמת כישרון.
מונדריאן מתקשר לדיון אודות דת, היות והוא תפס את האומנות כסוג של אלוהות (נרקסיזים אצל אומנים, מפתיע…) וקבע חוקים ברורים ונוקשים להגדרה משלו למושג "אסתטיות".
קצת מאולץ. .. אבל עובר
אני ראיתי שלושת רבעי סיבוב ולא הבנתי על מה המהומה.
יותר 340….
ולעומת הדאנקים הקלילים ומלאי החן והמעוף של זאק, זה בכלל לא תחרות.
אני מציע לכולם להסתכל על האגן – כך רואים בערך 380-390 מעלות של סיבוב.
מנחם בשביל 540 הוא היה צריך לסיים עם הפנים לסל. הוא עשה 360 והטביע אחורה. קשה מאוד, אבל הגוף עשה בדיוק סיבוב אחד
אגב הילד שעושה "720" באחד הלינקים למעלה, עושה 540 (משוגע בפני עצמו)…
מסתבר שבאמריקה לא נותנים לעובדות לבלבל אותם
אצלי התגובה לדאנק של אולדיפו היא לא מקנאה, בעיקר מסקרנות. מעניין למדוד את התנועה שלו ולראות בכמה הגוף מתפתל ואיך התנע הזויתי נשמר.
שמעתי הרצאה שלמה איך חתול, כשמפילים אותו, מסתובב באויר ונוחת על הרגליים בלי לשבור את שימור התנע הזויתי. לעניין זה אולדיפו=חתול.
לא חסר לו זנב?!
כן, זה המרכיב החשוב ביותר . . .
חוץ מזה שמי שמטביע גורם לעצמו להסתובב על ידי דחיפת הרצפה בעוד שהחתול, אחרי שכבר נמצא באויר, לא יכול לדחוף שום דבר ויש לו רק את זנבו.
האמת יוצאת מכל התגובות: קנאה. לא פחות ולא יותר. קנאה על שילד אמריקאי עושה מה ששגיא, עידו, גיא, טל, נפתלי, מיכאל, נתן, אברהם, יצחק, ויעקב לעולם לא יוכלו לעשות. ואפשר לזרוק גם את ניב, יואב, אלחנן, יונתן, וליאור.
קנאים!
רק שתדעו שהדאנק שלו ניכנס לספרי הנבא כדאנק של 540 מעלות! (אתם יכולים לקרקר כמה שתרצו ולא יעזור לכם: השיא החדש של דאנק בסיבוב הוא 540 מעלות של אולדיפו!
הקטע של הבחור שמטביע הוא פשוט מטורף – שנים לא ראיתי מישהו עם מעלית כזאת שרק עולה ועולה הדאנקים שלו פשוט מרהיבים . שנים לא ראיתי כזה דבר תודה !!
לבן השחור גלוח הראש וכו', אני עונה לך כאן כי הממשק המעצבן לא מאפשר לי לענות ישירות לתגובה היפה שלך. 1. נקיטת עמדה (אתאיזם) נראית לי תמיד יותר נועזת מישיבה על הגדר (אגנוסטיות). למשל, אני מעדיף את המצע ההזוי, השקרי והמטופש של הבית היהודי על האין-מצע של הליכוד. 2. בחייך.
עגל, מי זה סתם אחד?
כנראה שהתבלבלתי בינך לבין "סתם אחד", שגם מגיב כאן. חכם כזה, חשוד כעופר שלח/מלינאק/ערן סורוקה . . .
עדיין פה :
1. בחרת דוגמה די קלה וקצת דמגוגית במיוחד בתקופת הבחירות.
2. התכוונתי לכל מילה לגבי ניטשה, הוא טוב לטינאייג'רים. חובת
ההוכחה היא עלייך…
תרגיש חופשי, הפוסט גם ככה גוסס, מחר בבוקר הוא
"ישחה עם הדגים", להפך, רק נעיר אותו לחיים.
הסיבה שאתה אוהב את המצע של הבית היהודי על פני הליכוד,
היא משום שהם כביכול פותחים את הקלפים על השולחן בניגוד
לליכוד האמורפי, זו הקבלה לא נכונה בלשון המעטה, לאגנוסטיקן
אין מה להסתיר והוא לא מנסה להסתיר כלום, להפך הוא חושף את
"בורותו" ברבים.
בן שחור וכו', יש משהו משחרר בשחרור הגיגים בשקל בדמדומי פוסט שאיש כבר לא קורא…
בנוגע לניטשה, מניסיוני הלא-מאוד-גדול, צריך לקרוא אותו בזהירות ומתוך תשומת לב אינסופית לאינטר-טקסטואליות. כשהוא כותב הוא בעצם מתכתב עם כל המחשבה המערבית שקדמה לו (ושתבוא אחריו). היינה, נכון, אבל גם הגל, קנאט, מרטין לותר, פאולוס, אפלטון… ככל שאדם מכיר יותר, משכיל יותר, כך הטקסטים של ניטשה מקבלים יתר עומק ויתר צורה.
דיברת, למשל, על מות האלוהים שלו. ברור שרעיון מות האלוהים הופיע ושב והופיע לפני שניטשה ניכס אותו לעצמו. אדרבה, הרעיון הזה עומד בבסיס התיאולוגיה של הנצרות! ישוע הוא האלוהים שנעשה בשר ודם, בן האלמוות שהיה לבן תמותה ומת על הצלב. הוא האלוהים המת! כמובן שהנוצרים גם הם לא היו מקוריים במיוחד. ראה למשל מותו של האל פאן, או מותו של בעל ושל תמוז. ניטשה לוקח את הגרעין התיאולוגי הזה ומפתח אותו. שים לב, בן שחור וכו', יש כאן משחק אינטרטקסטואלי מתוחכם מאוד, מכניקה עדינה מאוד. מדימוי אלגורי לייסורי הנוצרי (ישוע, שהוא התבונה, הדבר, הלוגוס, מת על הצלב, והוא יקום לתחייה – בעבור המאמין – רק בעזרת כוח האמונה) הופך מות האלוהים, אצל ניטשה, לרגע מגדיר של המודרניות, ביטוי-על לרוח הזמן, הצייטגייסט, ביטוי שנועז ומדויק ממנו קשה למצוא.
טוב לטינאייג'רים? אולי. קראתי ניטשה אז. אהבתי בלי להבין יותר מדי. גם היום אני לא חושב שאני מבין יותר מדי, אבל אני ממשיך לקרוא. הוא עדיין רלבנטי בשבילי.
שאלה: האם אתה חושב שניטשה חי את הפילוסופיה שלו ?
ובמה זה התבטא ? מלבד עקרון "בדידות האדם התבוני"
שיותר נכפה עליו עקב מצבו הנפשי – פיזי, מאשר נבע מבחירה.
1. לא בטוח שלניטשה הייתה פילוסופיה, היינו משנה סדורה, "שיטה לחיים". 2. בכלל לא בקיא בביוגרפיה שלו ולא רואה איך זה רלבנטי. אותי תמיד מעניין רק הטקסט.
1. כשאתה כותב לא הייתה לו פילוסופיה, משנה סדורה, שיטה לחיים,
אתה בעצם אומר שהיו לו רק מילים ללא כלים, מוץ ברוח, אם אני אכתוב עכשיו "העל אדם הוא דבר שיש להתגבר עליו, מציג אני לפניכם את העל -על אדם" הרי שלא אמרתי כלום על איך מגיעים למצב זה, ו
מהו בכלל המצב המסתורי הזה, "נאה דורש נאה מקיים"
זה נחמד בתור השראה, אך השראה היא כמו שציינתי ל טינאייג'רים
כי מגיע השלב שבו על האדם ליישם ולהפוך ל"על אדם" וכאן אתה
מגלה חלל עמוק, וחסר לך איזה "מורה נבוכים" פרקטי.
אז ברור שיש את הטענה שעל האדם להגיע למצב זה בכוחות עצמו
אך אם כך, מדוע שאבחר להאמין דווקא למר ניטשה, הוא יספר לי
על "הרצון לעוצמה" שלי ? ואם היסוד הזה הוא הבסיסי ביותר באדם
יותר מהרצון לחיות ולהתקיים, מדוע אין זה יוצא לפועל ואנחנו צריכים
אותו שיחלץ אותנו מאפסותנו, שהרי אם הרצון הזה היה כל כך חזק
היינו משתחררים מכבליי החברה והדת בעצמנו אנו.
2. ניטשה היה מאוד רחוק ממודל העל אדם שהוא הטיף לו, אני לא
יודע מה איתך, בעיניי, דוגמא אישית של פילוסוף שמוציא את
דבריו מן הספרים אל הפועל והמציאות מעניקה לו נופך של אמינות.
אם כבר אסתטיקה בספורט, זו דוגמה טובה:
https://www.youtube.com/watch?v=BnAve86V5EQ
בן שחור וכו', אני עונה לך בדחילו ורחימו כי זה לא התחום שלי. אני לא פילוסוף, אני חוקר מקרא, מתעסק עם טקסטים עתיקים. אני מבין את הטענה שלך ומזדהה איתה. מי לא מחפש מורה נבוכים? מי לא נבוך מהחיים? כשניטשה הגה את ה"על-אדם" שלו הוא צייר לעצמו, כך נראה לי, אדם חופשי מהעכבות, מהנוירוזות, שנכפו עליו אחרי שנים של דת ופוריטניות מינית, כלומר המושג הזה הוא עוד נדבך בחשבון הארוך שיש לניטשה עם היודאו-נצרות. יכול להיות שבעידן שלנו, הפוסט-פסיכואנליטי, המושג הזה נראה מיושן. מה עם פסיכולוגיה, אתה קורא? קראת פרויד? אני בטוח שתמצא בו עניין רב, הוא בהחלט מורה נבוכים הרבה יותר אפקטיבי מניטשה. רק אל תשאל אותי אם הוא קיים את מה שהוא דרש. אני לא יודע.
ועוד – מוץ ברוח? למה? זה טקסט נהדר, עמוק, מורכב, חופשי, וירטואוזי. כשאני ניגש לטקסט אני מבקש לנתק אותו לרגע מהקונטקסט ולהבין אותו מתוך עצמו, כטקסט. כלומר, לפענח את הלשון הפנימית שלו, את מערכת המושגים שהוא מעמיד, את היחסים שלו עם טקסטים אחרים. גם ללא שיטה סדורה, אני חושב שניטשה הצליח לנסח באופן עילאי את הרגע המכריע הזה של אובדן הערכים, של שקיעת הדת, על סף המודרניות. הוא נפטר בקלילות מהבוץ הרומנטי שבו מבוססים בני זמנו, הוא מתגבר על ההשפעה המכשפת-כמעט של וגנר, הוא מתפלמס עם אנטישמיות, עם לאומיות, עם דת, עם צביעות ופוריטניות. מהטקסט שלו ניבטת רוח חופשית באמת. הכתבים שלו – בעיקר בתרגומים לאנגלית, התרגומים לעברית מסורבלים ומיושנים – דווקא בחוסר ישירות שלהם, באופן שבו הם מדברים בו-זמנית בכמה משלבים, ברב-משמעות שלהם, תמיד עשו עלי רושם רב.
עמדה מנומקת להפליא.
יש לי את הרושם שאתה תסכים שכאשר אנחנו מפרשים טקסט כלשהו, חובה לבחון את הטקסט מול הזמן והמקום בו הוא נכתב.
הנסיבות מציגות את הטקסטים של ניטשה, ועל אחת כמה וכמה את הטקסטים של שפינוזה, באור שונה.
באמת כתיבה מופלאה ופיוטית, לא פלא, חוקר מקרא,
"עדיין פה" מצטער שנעלמתי לך ולא הגבתי בזמן שאתה
היית… עדיין פה. סמיילי
העל אדם של ניטשה ובכלל פילוסופים מטרתם להתעלות
מעל הזמן, המקום, ו ה"צייטגייסט". אפשר כמובן מצד שני
להגיד ש "אמת" היא משתנה, דינמית, דבר חי עם דופק
ופעימות התואמות את התקופה והמרחב בהן הן נמצאות,
אך אם הן תואמות את רוח התקופה והמקום הרי שאין הן
"מקדימות את זמנן".
קרוא קראתי ניטשה ככל נער מתבגר, וכבר אז דבריו נראו לי
כססמאות קלושות, אם הבנתי את ניטשה נכון, הרי שעלי
להתנער משכמותו.
ניטשה המתוק, המשוגע, המלא סתירות עצמיות כרימון. הוא היה השחצן שבפילוסופים וגם הצנוע שבהם.
עד כמה שאני מבין ניטשה לא החזיק הרבה מפילוסופיה שמנסה להתעלות מעל הזמן והמרחב. הוא כפר באמת אפריורית וטרנסצנדנטית.
ההתעלות שהוא מדבר עליה היא תמיד התעלות עצמית. האמת שהוא מדבר עליה היא תמיד אמת זמנית, ציון דרך במסע שלא נגמר.
ולכן גם פילוסופיה לפי ניטשה היא תמיד אישית, והמטרה העיקרית של כתביו לדעתי היא לפתות לעורר ולנסוך השראה על אחרים לצאת למסע האישי שלהם. והאמצעי העיקרי שלו הוא לשתף בנסיוננות ההתעלות וההתגברות שלו, הצלחות וכשלונות כאחד.
אני מרגיש כל כך חסר השכלה בזמן שאני קורא את התגובות פה.
בתור אחד שהלך לכיוון של מדעיים מדוייקים, אני מגלה שאי אפשר להיות אדם משכיל באמת ולא להכיר כמעט דבר ממה שדיברתם עליו.
למדתי הרבה מהתגובות, תודה
וואללה שאני לומד דברים חדשים וחשובים באתר. בצעירותי (עד סיום התיכון) הייתי תלמיד גרוע כי הראש היה מלא בספורט וחתיכות. אני לא מבין כיצד התקבלתי לעתודה האקדמאית, אבל בטכניון כמה מרצים פתאום גילו לי עולם ומלואו, והמשכתי על ה-PH.D, אבל החמצתי את כל ה-LIBERAL ARTS שכה חשוב להשכלה הכללית!
אז אני למד מעט מהגולשים המצויינים.
מסתבר שהרווחת שוב, אחד המגיבים כאן הוא חוקר מקרא שמתעסק בטקסטים עתיקים (עדיין פה). מי היה מאמין, לא רע, הא?
הדאנק של אולדיפו הוא יותר קשה מהדאנקים של לוין.
כשמסתכלים בסלו מו רואים תנועה כמעט לא טבעית.
מה שמרגיז זה שלזאק לוין יכולות אדירות שלא ראינו אותם בתחרות.
כמה נקודות זכות מקבלים אם קוראים את כל התגובות? 🙂
לגבי הדאנק: כאשר קובעים כללים סוביקטיבים ניתן למדוד ולתת תשובה סוביקטיבית אך מוסכמת על הכלל. ממתי מודדים, איזה חלק מודדים ואל מול מה מודדים. כנל לגבי סיום ההטבעה.
כיהיו תשובות ניתן לבצע מדידה.
ואי ואי ואי כמה שאני מבואס שראיתי את זה רק עכשיו אחרי 200 תגובות ועכשיו בטח לא תענה לי או לא תקרא את זה כוסס אוחתול עארס…
אבל עדיין אני חייב להגיב.
היום סופית מנחם הוכחת כמה המוח שלך רקוב, כמה אתה א'הבל, לא כמו שרגילים להגיד "אבל" ולכתוב אהבל. אלא אהבל עם ה' מודגשת כמו שאומרים במבטא כבד.
אח אח פשוט נוטף ממך הטמטום, אני ממש משתגע ומקבל מכת עצבים חזקה מאוד שאני קורא אותך עוד מתווכח עם אנשים שדוברים אמת! ואתה מרמה את כולנו!
הדאנק של אולדיפו דאנק יפהייפה אולי לא הכי אסתטי כמו שk700, אבל איך ספרת שהוא 540, נדפק לך המוח או מה?
360 ברור (ואני לא מתייחס שהוא לא הסתובב בצורה ישרה אני נותן לו 360 בכיף), פשוט סיים אותו ברברס אחורי, אם היה מסיים מהצד הקרוב של הטבעת לא היית בכל חושב שזה 540 כמה שאתה חמור זה כבר לא אנושי…
ועכשיו אם אתה רוצה לראות מזה 540 אורגינלי,
https://www.youtube.com/watch?v=uRiTp71QH70
תפסיק להיות טיפש תפסיק!!! אתה פוגע לי בבריאות ואני אין לי כוח לזה, אני כבר לא יכול לקרוא פה באתר בגללך.